פרק ד : דרכי ההנמקה של רז"ה | 267 ( יה"נ, השווא ה ) : "ולפי שהוא"ו והיו"ד יותר הן נוטות אל הנחוּת ממה שהן 6 נוטות אל התנועה כמו שהתבאר, לכן לשיווי המבטא אשר יסבול חילוף המכתב 7 כמו מן : תנוח הוא"ו והיו"ד ברוב ואז תהיה לפניהן תנועה שהן נמשכות ממנה . 'שָמִיר וָשַׁיִת' ( ישע' ז, כד ) , 'בַּיִת' [ . . . ] 'עָוֶל', 'תָּוֶךְ', נאמר : 'שִׁיתוֹ וּשְׁמִירוֹ' ( ישע' י, יז ) , 'בֵּיתוֹ' [ . . . ] 'בלב עוֹלוֹת תפעלון' ( תה' נח, ג ) , 'בְּתוֹך העיר', ודומיהם רבים" . "נח נראה" מופיע לאחר תנועה קטנה, ואינו מופיע לאחר תנועה גדולה שאינה • 8 "לפי [ ש ] כבר אמרו מוטעמת ( צה"ת, התנועות יד ; צה"ת, התנועות כב ) : המדקדקים שאחרי כל תנועה גדולה נח נסתר, והנה התנועה שלפני נח נסתר היא שלימה בהברתה ואינה מוגבלת על ידי דבר אחר — לכן קולה בנחת [ ילך ] הלוך וחסור עד כלותו ואינו פוגש באות שאחריה להתחבט בה בהרגשת המבטא, על כן לא יתכן להיות אחריה שוו"א נח או דגש" . ואילו באשר לתנועה הקטנה : "לפי שהברת תנועה קטנה אינה שלימה בעצמה כהברת תנועה גדולה, לכן היא תבקש שלימותה על ידי נח נראה שאחריה, כי על ידי תכיפות הברתה היא ...
אל הספר