228 | דקדוק עברי באש כנז בראשית העת החדשה המושא ) , ואילו בשאר החיבורים הוא מובא בפרק נפרד . אך ההבדל העיקרי בין צה"ת לבין החיבורים שקדמו לו הוא בתיאור נטיית הפועל, ועליו נעמוד להלן . בכל חיבורי רז"ה, מלבד צה"ת, תיאור הנטייה ערוך בסדר צפוי ושגרתי, כמקובל בדרך כלל בספרי הדקדוק : שבעת הבניינים מובאים בזה אחר זה, ובכל אחד מהם מפורטות נטיותיו ( באופן חלקי, ראה להלן ) . ביה"נ אף מצורף לוח נטייה לכל קטגוריית זמן בכל אחד מזמני הפועל . סדר הבניינים תואם את השיטה המקובלת 604 קל, נפעל, פיעל, פֻעל, הפעיל, הֻפעל והתפעל . לעומת זאת, של הקמחיים : בצה"ת בחר רז"ה בסדר שונה, שאומנם יש בו חידוש מתודולוגי, אך הוא אינו שקוף לעין הלומד, ותועלתו הדידקטית אינה ברורה . הוא פותח בדיון בצורות בעלות 605 התחיליות ( צורות העתיד בכל הבניינים והעבר בבניינים נפעל, הפעיל והֻפעל ) הממוקד בעיקר בניקוד התחיליות עצמן . רז"ה נימק את העיסוק בכך במילים אלו : "ולהכיר הפעלים לבנייניהם וגזרותיהם ראוי להתבונן היטב בניקוד אותיות אית"ן המשמשות לעתיד, כי סימני הבנין ניכרים יפה בכל שאר חלקי הבנין, ובחלק העתיד 606 לאחר מכן מתוארות צו...
אל הספר