| 33 רצח בנאלי, כיסופי גאולה ושם מקום הציונית מאז ראשיתה לפני יותר ממאה שנים . קשה למי שאינם חיים את השפה העברית להבין עד תום את משקלו וחשיבותו של המונח בתודעה הישראלית . מספרי הלימוד בבתי הספר ועד לתזות דוקטורט, מספרות יפה ועד להיסטוריוגרפיה מלומדת, משירה וזמרה ועד לגיאוגרפיה מדינית, השם הזה משמש עד היום מעין צופן רטורי המאגד הן את כל ענפי הייצור התרבותי, הן את שלל הרגישויות הפוליטיות בישראל . במדפי חנויות הספרים ובספריות האוניברסיטה ניצבים זה לצד זה כרכים על "ארץ-ישראל הפרה-היסטורית", על "ארץ-ישראל בזמן השלטון הצלבני", על "ארץ-ישראל תחת הכיבוש הערבי" וכיוצא בהם . כאשר ספרים לועזיים זוכים ללבוש עברי, מוחלפת בהם באופן שיטתי "פּלסטינה" ( או "פּלשתינה" ) ב"ארץ-ישראל" . אפילו כתביהם של גדולי הציונות כמו תיאודור הרצל, מקס נורדאו, דוב בר בורוכוב ורבים אחרים, שהשתמשו, כמרבית תומכיהם, בשם המקובל "פלסטינה", עם תרגומם לעברית נמחק מהם הכינוי המוקצה והוא מומר תמיד ל"ארץ-ישראל" . פוליטיקה לשונית זו יוצרת אבסורדים משעשעים : לעתים קרובות, קוראי עברית תמימים אינם מבינים מדוע בזמן הפולמוס הגדול אשר הת...
אל הספר