| 209 חמישים קריאות בסיפורי חסידים ובניקיון . הרבי ראה את הניוול, את העוני והדוחק, שנדמה כי כבר קנו שביתה בנפשם של הנוכחים . גם הם הביטו בו — נסיך אצילי, הדור ושקט . ואז, בלי מילים, הוציא הרבי מכיסו מסרק וראי קטן . מול עיניהם המשתאות של ה"ירושלמֶערס" פרועי הזקן, הביט הרבי בראי, סירק את זקנו וסידר בקפידה את פיאותיו . . . בשתיקה רוז'ינאית לימד הרבי את דרכה של רוז'ין . על פי חסידות זו, יש להקפיד על הניקיון וההידור לא כדי להתהדר במה שיש לך, אלא כדי להינצל מקטנות המוחין המתלווה לעוני ולצרות . ללא מילים אומר כאן הרבי : כבדו את עצמכם . עמדו על הרגליים, ואל תיתנו למחסור להצר את מרחבי הנפש . וכעת לסיפור נוסף, שיש לראות בו את המשכו של הסיפור הקודם . נדלג אל שלהי המאה העשרים ואל רחובותיה הצוהלים של אחת משכונות ירושלים . השכונה לבשה חג לכבודו של האדמו"ר החדש והצעיר, שירש את מקום סבו באחד מענפיה של חסידות רוז'ין . היה זה לאחר שנים ארוכות שהחסידות התנהלה ללא אדמו"ר, והשמחה רבתה מאוד . בשבת פרשת יתרו ישב הרבי הצעיר בשולחן ה"טיש" . סביבו התקבצו חסידיו ועמם אורחים רבים, שאולי רבים מהם היו נכדיהם של אות...
אל הספר