| 171 חמישים קריאות בסיפורי חסידים הרחמים, דורש ר' יוחנן בגמרא מלשון "לעבור לפני התיבה", ולומד מכאן "שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפילה" ( תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף יז עמוד ב ) . ובמילים אחרות : תפילה משמעה התמסרות, שליחות ציבורית סוחפת, שבה מתיר האדם לעצמו להתרגש ולהתלהב — "ליפול" אל התפילה — למען הצלחת הזקוקים לישועה . אלו הן "מידות הרחמים" המשנות את רוע הגזרה ( קדושת לוי, ליקוטים ) . תיאור תפילותיו הסוערות של ר' לוי יצחק מופיע גם במסמך היחיד שניתן לראות בו ממצא היסטורי חיצוני על אודות ר' לוי יצחק . זהו מכתב שכתב ר' אברהם קצינלבוגן, תלמיד חכם ליטאי נודע ומראשי המתנגדים לחסידות . במכתב גלוי לר' לוי יצחק הוא מעיר לו על היותו "מרים קולו בתפילתו . . . להרעיש עולם ומלואו", ומתאר גם פעולות תמוהות אחרות שעשה ר' לוי יצחק בתפילותיו : "נפשי אוותה לדעת, מה זה . . . שהוא כופל את השם פעמיים ושלוש . . . ולמה לו להביט לאחוריו . . . ולהיות צופה ומביט מכל עברים . וגם הוגד לי שקודם קריאת שמע השליך נעליו מעל רגליו . . . " ( מרדכי וילנסקי, חסידים ומתנגדים, כרך ב, עמוד 125 - 126...
אל הספר