זאב קיציס | 104 הסוסים לרוץ עם העגלה, ואי אפשר היה לעצרם . והמנגנים עלו הרים וירדו בקעות עד שלבסוף עצרו הסוסים סמוך לבית עלמין אחד . ראו הכליזמרים, והנה יהודים רבים התקבצו במקום . שאלו המנגנים איזה מקום כאן, ומיהו הנפטר ? כשנענו, נזכרו ששמעו מפי קודשו של הנפטר את דבר בקשתו, ונזכרו גם בניגון המיוחד שניגנו אז באותה החתונה . הושיבו בית דין לדון בכך, ופסקו שיש לקיים את הבקשה, ויש לזמר את הניגון בלוויית הצדיק, וכן עשו . ( על פי תורת הרמ"ל, סיגט, תרס"ג, דף כ"א עמוד ב ) בקשתו המוזרה של ר' משה לייב מתפרשת מתוך צליליו של הניגון . כבניגוני חסידים אחרים, משמשים גם בניגון זה שמחה ועצב בערבוביה, והשומע אינו יכול לדעת אם מדובר בחתונה או בהלוויה . ובכלל, הדמעה, כידוע, היא בת לווייתה של השמחה . בכל חתונה אנו שוברים כוס ומעלים את זכרו של החורבן . אל שמחת הזיווג נוסף עצב הפרידה והאבל על המציאות שהשתנתה . ר' משה לייב מקפל בסיפור זה את תהלוכת החיים בכללם בתוך מעשה הניגון ומערבב בו חתונה והלוויה . קשר מיוחד יש לי לסיפור זה ולניגון הנלווה אליו . מילדותי נכחו הסיפור והניגון שנצמד אליו בבית הורי . עיבודו הספר...
אל הספר