אפשר שעלינו לחשוב על ישראליות לאו דווקא כישות קבועה אלא כפתח טרמינולוגי לתחייה פוליטית ותרבותית" . ( דוד נ' מאיירס, עמוד 77 ) ״ לכן אני ניגש למשימתי כאן במידה של זהירות . על אחת כמה וכמה כשמדובר בישראליות, מושג אמורפי ורב ערכי . ואולם, אפשר שעלינו לחשוב על ישראליות לאו דווקא כישות קבועה אלא כפתח טרמינולוגי לתחייה פוליטית ותרבותית . אני מציע לבחון במסה קצרה זו שלוש וריאציות של המונח "ישראליות", שאחת מתוכן ראויה לתשומת לב מיוחדת . הווריאציה הראשונה היא גרסה מקומית ייחודית שתופסת את הישראליות כפי שקמיל פוקס ושמואל רוזנר ניתחו אותה בספרם # יהדותישראלית : דיוקן של מהפכה תרבותית . הם סקרו את דעותיה של האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל וגילו שהקבוצה הגדולה שבה מיזגה מחויבות יהודית דתית עם מחויבות יהודית לאומית, וכך 38 אחוזים מן האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל מקיימים בבתיהם קידוש בערב שבת, ושיעור דומה מקרב האוכלוסייה מניפים את דגל ישראל ביום העצמאות . המזיגה המיוחדת הזאת יכולה להביא - לא בהכרח אבל בקלות - לזהות אקסקלוסיבית למדי, זהות שמשאירה מקום צר ליהודים שאינם מקדשים את השבת ושאינם מניפים דג...
אל הספר