גב המשאית לנגב או לגליל . טרמפ לילי בדרך חזרה מהצבא אחרי המלחמה - לא חשוב איזו - אל החדר בצריף בקיבוץ . תנור נפט דולק דווקא בחורף של שנת 1973 או שמא ,1974 ושיחת חצות "על אותם עניינים", המתחילה בקול מהורהר, יבבני מעט, כמו המשדרים של גלי צה"ל . למעשה החוויה הישראלית שזורה בביוגרפיה שלי . היום אני מודע לכך שחיי הושפעו, מעבר למה שהייתי מסוגל להעריך, על ידי ההורים שלי, קטי טננהאוז וחיים לורד, שחוללו מהפכה אישית בחייהם, עלו ארצה מתוך החלטיות אידיאולוגית רדיקלית, אמי מקנדה ואבי מפולין . לפני שניגשתי לכתוב את השורות האלה, קפצתי לארכיון של הקיבוץ שבו נולדתי וגדלתי, עין דור . תיאמתי עם בן מחזור שלי ונכנסתי אליו סקרן . מצאתי, בין היתר, שני כרכים מסודרים מאוד ובהם תיעוד של גוף המכונה "קיבוץ אמריקאי ד'" . אמא שלי, קטי, הייתה חברה בו . בסוף ,1945 בעוד הם מחפשים כל דרך לעלות ארצה, כתב חבר אלמוני ב"קיבוץ אמריקאי ד'" : היה היו פעם כמעט מאתיים אנשים שהתכנסו יחד מכל קצווי אמריקה באזור היערות שליד 'ליברטי' ( ניו יורק ) והחליטו בנחישות שהם יבנו קיבוץ . אבל הם לא ידעו אז מה המשמעות של זה באמת . הם בחרו מזכי...
אל הספר