פרובינציה מוסרית בלי טריטוריה

פרק שמונה – עשר : וריאציות על שתיקה : אמירות עקיפות על גורל היהודים 617 ואת המרצים "לסרב ללמד את הרפורמות, כביכול, מבית מדרשו של היטלר ואת 96 כבר התרשמנו ש- L’Université libre גינה אתהתיאוריה הגזענית המזוויעה" . "קתדרת הגזענות" שהוקמה בסורבון . ואולם מחוץ לאותם חוגים מצומצמים מאוד ( והחוג של היהודים הקומוניסטים ) , היה אפשר לחפש אזכור של הרדיפות האנטישמיות, אך לשווא . להוציא שני חריגים : כרוז בחתימת המפלגה הקומוניסטית הצרפתית גינה את "האמת על מחנה דרנסי" מאז העברתו לידיים גרמניות ; והחזית הפטריוטית יצאה בקריאה למשטרה ולפרקליטים לסרב לציית לפקודותיהם של "הגרמנים ושותפיהם מווישי" . ברשימת ה"נרדפים" לא נשכחו היהודים ולא נדחקו לקרן זווית ; הם הופיעו — אומנם בסוף הרשימה אך 97 לעומת זאת, בעיתונים הקומוניסטיים הגדולים, אף שורה אחת לאבאופן מלא . נכתבה . ב- L’Humanité , "שתיקה של 24 חודשים" שררה לאחר המאמר שהופיע 98 בגיליון החודשים אוגוסט - ספטמבר 1942 על "פשעי הגזענים" . העובדה הזאת ראויה לציון אף יותר אם נביא בחשבון שהקומוניסטים היו הראשונים — כפי שנוכחנו לעיל — שהוקיעו את האנטישמיות הפעילה ב...  אל הספר