תעמולה ורדיפות 592 קולמוסו, ב'זהירות רבה' מצד המנהיגים הצרפתים בכל הנוגע ללימודן של הבעיות הגזעניות ולפתרונן" . מכתבן של קבוצות המחקר האנטי-גזעניות אשר פורסם ב- Cahiers antiracistes הסתיים בשורות האלה : "בשם הקתולים, הפרוטסטנטים, המוסלמים, היהודים, בשם בעלי המחשבה החופשית הנמנים עם קבוצות המחקר האנטי-גזעניות, אנו מוחים נגד קריאה זו ל'זהירות רבה', כלומר [ קריאה ] למדיניות מחמירה בלתי ידועה של 61 הממשלה בסוגיית המאבק האנטי-גזעני" . הגיליונות של קיץ 1944 המשיכו להדגיש את אותו מוטיב חוזר — בכל פעם בתגובה למהלכו של מקורב בעל כוונות טובות, שקרא לכותבי העיתון לפעול מתוך הצנעה . "פרסומאי שזה עתה הגיע לצרפת, כך אומרים, סבר שמחובתו לומר שאם לא ניזהר, ייוותר משהו מן האנטישמיות בצרפת . הסתתרו, נראה שהוא אומר ליהודים, אל תתבלטו יתר על המידה, שאם לא כן, העם הצרפתי עלול לכעוס עליכם" . התשובה שהשיב לו בפומבי מוריס לאשן ( Maurice Lachin ) הייתה חדה ונחרצת : להסתתר ? מדוע ? משום שהרגו את אבותינו, את אמותינו, את נשותינו ואת ילדינו ? להסתתר ? מדוע ? משום שנישלו אותנו, משום שהרסו את כל רגשות החיבה שהיו בנו...
אל הספר