המרדף אחר המשפחות היהודיות

פרק שנים – עשר : תהפוכות הקיץ לנוכח המצודים ההמוניים של היהודים 391 11 איןהנשים בצד אחר . מחזות קורעי לב ברגע הפרידה בין בני אותה משפחה" . כל פליאה שיהודי האזור הדרומי, בפרט מנהיגי הקונסיסטוריה, או עיתונאי מנוסה כפייר לימנייה, ידעו מיד מה מתרחש . אך עד מהרה חרגו חדשות אלה מחוג יודעי הדבר . "התנאים המחפירים שבהם בוצעו בפריז מעצריהם של בני דת משה נודעו במהירות רבה באזור החופשי, והם עוררו שם אימה וזעם", היה אפשר לקרוא בדוח 12 אכן, כברששאב את השראתו מדברי דואר שנתפסו בידי הצנזורה בקיץ 1942 . ב- 23 ביולי כתב רוז'ה מרטן דו גאר ( Roger Martin du Gard ) באחד ממכתביו על "החדשות האחרונות מפריז", על "האווירה המעיקה מאוד ו [ . . . ] התסיסה הרבה" שיצר "הטיפול חסר הרחמים שנכפה על היהודים [ . . . ] מי היה מאמין שדברים אלה 13 ייהפכו לאפשריים אצלנו ? " קו ההפרדה לא חסם את החדשות ; הוא לא תחם את גבולות הזוועות . בחוגים יודעי דבר של האזור הדרומי היו ערים למתרחש : כבר ב- 10 ביולי ביקש יושב ראש 14 פייר הקונסיסטוריה המרכזית לקבל מידע מלשכותיהם של לוואל ושל המרשל . 15 בסוף החודש הכפילו מנהיגי הארגונים לימניי...  אל הספר