פרק חמישי : חששות מעוצמת היהודים בחיים הציבוריים 199 להיאבק בנאציזם ואיננו רוצים עכשיו להושיט לו יד", היה אפשר לקרוא במכתב 8 תמיכה שנשלח בידי "קבוצה של תושבי ליון שהם בהחלט צרפתים" . פרט למכתב ששלחו הפעילים שיזמו את הקמת הארגון Franc - Tireur ( שדובר בו לעיל ) , כל המכתבים שדנו ביהודים אך לא נכתבו בידי יהודים לוּו בהערות אנטישמיות . קשה להעריך את שיעורם ועל כן להסיק מסקנה כלשהי בנוגע להיותם מייצגים או לא, אך המכתבים שהתייחסו לשאלה זו עשו זאת בקול אחיד . הקריינים לא יכלו שלא להבחין בכך . לעיתים קרובות הם הדגישו קטעים שנראו להם ראויים לתשומת לב . למשל בשורות שלהלן, אמו של צעיר צרפתי שגויס לכוחות הצרפתיים החופשיים עודדה אותו : אנו מתפעלים מאומץ ליבך [ . . . ] ומנחישות האנגלים, ומייחלים מעומק ליבנו לניצחונם . אך איננו יודעים הכל . אתה שוכח שנוצחנו . מה עוד יכולנו לעשות ? להניח להם שיכבשו את כל צרפת ? תודה רבה . אומנם יש כאן מי שחושבים כך, אך בדרך כלל מדובר במי שלא נפגעו מהמלחמה, לא במשפחתם ולא באינטרסים שלהם, וש התרת האחיזה היהודית [ מעל צרפת ] מפריעה להם מאוד . אלה שהכניסו אותנו לבוץ ברחו...
אל הספר