הקדמה באה לידי ביטוי כפול ודורשת שתי פעולות . הלימוד קשור קשר בל יינתק להוראה : לומדים כדי ללמד וכדי לעשות ) משנה אבות ד, ו ( , והלימוד חשוב בעיקר, אולי, לא לשם עצמו אלא לשם ביצוע המצווה, המעשה הנגזר ממנו . כך או אחרת, אין לזלזל בחשיבותה של אחריות זו ללמד ולעשות ובהשלכותיה . תלמוד תורה כולל את המשמעות החברתית של ההוראה ; ומשמעות חברתית זו משליכה לכיוון האפשרות של מנהיגות רוחנית שמתחברת ללימוד תורה . הגדרה מעשית – חברתית זו של הלימוד וההוראה מתבטאת אף בספר המורה, חלק ג, פרק לו . והנה הדברים הרלוונטיים : כן ברורה התועלת של כל הזירוז וההדגשה ללמוד וללמד ] . . . [ מפני שבאין ידיעה אין מעשה הטוב ולא דעה נכונה . ברורה גם התועלת של כיבוד חכמי התורה, כי אם אין משתרשת בנפשות הערצה כלפיהם לא יישמע קולם באשר לדעות ולמעשים שאליהם הם 2 מדריכים . כוונת הרמב"ם כאן לחבר את מצוות הלימוד והכבוד אהדדי, וכן ליצור מסגרת הלכתית — 'הקבוצה הראשונה' שבמורה, המקבילה להלכות יסודי התורה שבמשנה תורה . ללא לימוד אין אפשרות של דעות נכונות או עשייה נכונה, ובאין הערכה וכבוד כלפי החכמים 'לא יישמע קולם באשר לדעות ולמעשי...
אל הספר