4 . שם, עמ' 14 . 5 . שם, עמ' 26 – 27 . 6 . עמוס גולדברג, טראומה בגוף ראשון : כתיבת יומנים בתקופת השואה ( אור יהודה : כנרת - זמורה - ביתן, 2012 ) , עמ' 11 . ולבחון מצבים לימינליים ומורכבים . 4 לצד האפשרות להתבונן בסיפור עצמו, רעיון הכפילות מאפשר את העיסוק בחוויית הפירוק דרך הבובה, החופשייה ממגבלות החומר והגוף . 5 עמוס גולדברג מנתח את המבוכה של הדיסציפלינה ההיסטוריוגרפית – המבוססת על תיאור הקיים – כשעליה לתאר טראומה – שבמרכזה נוכחת חוויית ההיעדר . לדבריו : ‘’ההיסטוריה עוסקת בקיום ולא בהיעדר ; בכינון ושמירה על זהות ולא בשלילתה החריפה ; בבנייה וביצירה של מסגרות ומוסדות ולא בהתפרקותם, בהתפתחות של רעיונות ותהליכי ייצור משמעות ולא במחיקתם’’ . אל מול טענה זו הוא שואל כיצד ניתן לתאר אירוע כמו השואה, המושתת על התפרקות הזהות, שלילת קיום וחוסר אונים . 6 ההבנה המוגבלת, או אי ההבנה המובנית של טראומה שבסיסה מחיקת ופירוק הזהות, מוצאת דרך לביטוי בהצגות תיאטרון בובות וחפצים . שימוש בחומר באופן שאינו יוצר הדמיה אלא דימוי מאפשר להציג לא רק את עלילת הסיפור כי אם גם את התהליך הפנימי הנפשי - זהותי של הדמויות...
אל הספר