13 פגודה, מקדש האהבה, 1977: התנסות במטריארכיה

276 דרך אֵם ים, ובה בעת חיים באנדרלמוסיה שמקדימה את בואו של שינוי אמיתי . פירוש הדבר היה גם התמודדות עם בעיות שהפטריארכיה הותירה אחריה . בעיות של מעמד, גזע, מסוגלוּת ( able - ism ) ועוד עניינים רבים אחרים שהקהילה הלסבית – פמיניסטית בכללותה התמודדה אתם צצו ועלו שוב ושוב גם בפגודה . מכיוון שנגזלה מאתנו ההיא – סטוריה ( herstory ) שלנו, רובנו איבדנו גם את משפחות המוצא שלנו . כדי להשיב לנו אותן היה עלינו ליצור קשרים חדשים . זה סיפור הניסיון של קהילת נשים אחת להשיב לעצמה את מקומה . האנרגיה של פעילות לסביות פמיניסטיות בשנות ה – 70 לא ידעה גבול . האושר למצוא זו את זו בפעם הראשונה הזין את הלהבות . יצרנו תרבות חלופית שוקקת חיים . לסביות פמיניסטיות פתחו חנויות ספרים, בתי דפוס, חברות הפקה, פסטיבלים, חברות סרטים, קבוצות תיאטרון, עיתונים ומקלטים . נעשינו מכונאיות, אקדמאיות, טכנאיות קול, משוררות, סופרות, נגריות ואנתרופולוגיות . בקיצור, יצרנו תרבות המבוססת על הבטחה לדרך חדשה של הוויה בעולם, דרך שמעמידה את הנשים במרכז . בתחילה הייתה בפריפריה קבוצה אחרת של נשים אמיצות, בעלות חזון, שהעלו את רעיון הרוחניו...  אל הספר
רסלינג