194 מיכל ברנע - אסטרוג המנחה אותם ולהבין את הכיווניות העקרונית שעליה היא מצביעה . במונחים של תורת הבודהא, איננו יכולים, במצבנו המוגבל, להתחקות אחר נפתוליהם של הפעולה ( קָאמַה ) ופירותיה ( פְהָלַה ) , אולם נוכל להבין שפעולה החפה מבורות, מהשתוקקות ומדחייה תישא אותנו בנתיבי החופש, ואילו פעולה שלוקה בהן תגלגל אותנו הלאה בנקיקי התגובה, אל מדרונות השחזור, אל הביצות הטובעניות של הבלבול והאשליה . מבט מציאותי וחקרני במורכבות האין-סופית ובביטוייה הספציפיים מעורר בתודעה פליאה, תחושת אחריות, צניעות והכרת תודה . אנחנו בהחלט יכולים לדעת ; אך עלינו להיות מסוגלים להבחין באיזו מין ידיעה מדובר . האם זו ידיעת היחסי, הסובייקטיבי ? ידיעת האוניברסלי, האובייקטיבי ? ידיעת המוחלט ? זיהויה של תופעה זמנית אינו זהה לזיהויה של זמניות התופעה, ושני אלה אינם זהים להשגת זה שמצוי מעבר לזמן ולתופעה . לכל אחד מהאירועים הנפשיים הללו מעמד משלו, והידיעה החודרת מתקיימת ברגעים שבהם מתאפשר מבט המבחין ביניהם . מבט כזה מקיף לפחות את שני האירועים הראשונים ( קשה ביותר להשיג ולחוות את האירוע השלישי . למעשה, הוא אינו יכול להיות מכונ...
אל הספר