אמונה כהלך רוח מדעי

118 מיכל ברנע - אסטרוג המודעות לקטסטרופה היא הרגישות כלפי עצמנו . המודעות לסבל כמאפיין של הקיום היא הרגישות כלפי עצמנו, כלפי המציאות, כלפי העולם . אייגן כותב : אדם פותח עצמו למציאות ( O ) , לא מפני שהיא טובה או רעה - אפשר שתהיה שניהם כאחד או אף לא אחד מהם - אלא מפני שהמציאות הווָה . [ . . . ] אמונה היא עמדה פתוחה המתירה לדברים להשאיר רישום . אין זו האמונה הסגורה של דוגמה דתית מסוימת, המוכנה להיות אלימה כלפי מה שמחוץ לה . האמונה שביון חושב עליה היא חלק מהצורך של הרגישות לטעום את החיים, לחוש פגיעות ולעכל אותן בדרכים המובילות ליתר חיים ( אייגן, 2014 : 27 ) . "לא מפני שהיא טובה או רעה" - כלומר, באופן שאינו נשלט בידי עקרון העונג . גם במחיר פגיעוּת - כלומר, הפתיחות לחוויה וחוויית הרגישות הן ביטויים של הצמיחה הנפשית ושל המגע עם החיים . אמונה מסוג זה היא ניסיון שלא לנהוג באלימות כלפי החוויה, ניסיון שחייב להיכשל, אולי . אולם העמדה שהוא מגלם היא משמעותית - עמדה של מסירות, של כנות ושל כבוד, שיש בהם אכפתיות, עמדה של אובייקטיביות אוהבת ורבת דמיון, של דחף לעשות צדק עם החיים, של צורך לנהוג בחוויה בהג...  אל הספר