הילה: מאבק לא מודע בין עדינות הנפש לבין נורמות החברה המופנמות

42 מיכל ברנע - אסטרוג העולם שבחוץ, הם מושפעים מהערכים והמוסכמות הללו, מצווי החברה, גם במישרין . אייגן ( 2014 ) מדבר על רגישות פסיכואנליטית בעולם פסיכופתי, על המחיר שמשלמים אלה הנאבקים ללמוד את הרגישות בעולם שבו היא אינה נחשבת דיה . הרגישות שהוא מתאר היא רגישות המופנית פנימה, כלפי העצמי, ורגישות המופנית החוצה, כלפי הזולת : רגישות הממששת את חומרי ההוויה . הוא מדבר על התפתחות האכפתיות כבסיס המוסרי לחיים יחד, על ההכרח לפתח "רגישות כלפי הליבה הָרגישה של יצורים חיים" ( שם : 196 ) , על אתיקה של רגישות הקשורה בהיענות לרגישות, הנדמית בלתי מותאמת בעולם שבו המטרה של הפרט והקבוצה היא "להיות מספר אחת" ( שם : 200 - 201 ) . "להיות מספר אחת" אינה המטרה היחידה שהתרבות שלנו מעלה על נס . כל מיני מסרים מחלחלים אל הפרט הגדל בה, ולא מעט מהם סותרים את העדינות ורומסים אותה . כדוגמה למסרים כאלה ולאופן שבו הם מתנגשים בעדינות, בחרתי לספר על הילה ועל ההתפתחות שלה מול יחס החברה למיניות . הסיפור של הילה מצביע על ההשפעה שיכולה להיות להתנגשות כזאת על הנפש . אספר אותו מתוך התייחסות לאתיקה חלופית, זו של הדרך הבודהיסטית...  אל הספר