הספדים וקינות: היבטים טקסיים ומגדריים של טקסטים וביצועם בספרות יהודית קדומה

201 הספדים וקינות רבה ליצירת מסגרות ותבניות המתפקדות בשני אופנים : הן ממסגרות ומתבנתות את הטקסט כך שיכלול את היבטי הביצוע שהשומעים ואף הקוראים מייחסים לשתי הסוגות המילוליות הללו ( 2012 Bauman ) ; והתבנית והמסגור מעניקים יציבות בהתמודדות עם החוויה המערערת והבלתי בטוחה מכול, המוות . העיסוק המרוכז בטקסטים שזיקתם למוות ישירה כל כך חושף מנגנונים תרבותיים עמוקים של דינמיקה בין מסורת גברית למסורת נשית . במחקרים על מנהגי קינון בחברות עתיקות ובנות זמננו נחשפה חרדה מכוחה המערער של הקינה, ולכן קינות נשים מפוקחות, מוגבלות בזמן ומגודרות במרחב — מימי סולון האתונאי ופילון האלכסנדרוני עד עדויות של מקוננות יהודיות בנות תימן ( מדר 2011 ; 1992 Holst - Wahrhaft ) . ניקול לורו הבחינה שבטרגדיות היווניות הקלאסיות הקינות תורמות לעוצמתן של חברות, דווקא משום שהן חתרניות ומאתגרות את הסדר הקיים ואינן מייצרות איזון והרמוניה כמו הספדי הגברים ( 2002 Loraux ) . על פי ג'ודית באטלר, עמדתה של אנטיגונה במחזהו של סופוקלס, שלמרות עונש המוות הצפוי לה קוברת את אחיה שלחם נגד אחיה השני שהגן על העיר והמדינה, מבוססת על חוקים שבע...  אל הספר