176 האובססיבי ויקיצתו בשיעורנו השני, שבו עסקנו בבקיעה . בסמינר ,16 לאקאן משתמש 207 - כלומר, במונח דחייה ( forclusion ) בנוגע להתענגות הזאת שהיא דחויה מן המערכת . כפי שציינתי אז, לסובייקט יכולה להיות גישה לחלק ממנה, אך זאת רק בתיווכו של הפאלוס, שלאקאן מתאר כמעין שגריר, ואפילו השגריר בה"א הידיעה, של ההתענגות, שמתרגם אותה כך שהסובייקט יכול לחלץ ממנה הנאה . כאשר הפאלוס נעדר, הסובייקט נאלץ למצוא דרכי גישה אחרות אל ההתענגות . לדוגמה, ניקח את הנשיא שרבר, מקרה הפסיכוזה שפרויד מנתח החל מיצירתו . בהעדר המשמעות הפאלית, אין לו אפשרות לתרגם את ההתענגות הדחויה הזאת במונחים פאליים . על כן הוא מפתח דליריום שלם שמאפשר לו להיות אובייקט של אלוהים - אלוהים מתענג עליו - ובו בזמן להשיב לעצמו חלק מן ההתענגות הזאת, שלובשת צורה של הנאה חושנית . יש כאן פעולה שהיא שקולה לזו של הפאלוס, אלא שהיא מבוצעת על ידי הדליריום . כך, אם במפגש בין המסמן לאורגניזם נוצרת התענגות בגרסת הכאב שלה, כלומר שהיא בעלת זיקה לדחף המוות ולמזוכיזם, להתענגות הזאת ישנו מובן עבור הסובייקט רק הודות למסמן שמכאן ואילך רושם את האירוע הזה בזיכרון...
אל הספר