149 פחות זה יותר הפרטה וגידור של משאבים שהם נחלת הכלל כמו מים או זרעים . למה שהפעם זה יהיה שונה ? ואכן, ממחקר שערכה הכלכלנית האקולוגית בת’ סטרטפורד עולה כי כשהון נתקל במגבלת משאבים, זה בדיוק מה שקורה : הוא פונה להתנהגות תוקפנית בחיפוש אחר תמורה . הוא מנסה לחמוס כמה שיותר מן הערך הקיים, בעזרת מנגנונים מתוחכמים שנועדו להעביר הכנסה ועושר מנחלת הכלל אל ידיים פרטיות, ומהעניים אל העשירים, באופן שמחמיר את אי - השוויון . יהיו מי שיטענו שהקפיטליזם יוכל, תיאורטית, למצוא הזדמנויות לגידול בסחורות שהן לגמרי לא חומריות . זה אולי נשמע נחמד, אבל העניין עם סחורות לא חומריות הוא שהן נוטות להיות זמינות בשפע ובחינם, או שקל מאוד לחלוק אותן . כדי להבטיח רווחים הולכים וגדלים כאשר כל ערך חדש חייב להיות לא חומרי, ההון עלול לנסות לגדר את הרכוש הציבורי הלא - חומרי שכרגע נמצא בשפע ובחינם, כדי ליצור מחסור מלאכותי ולהכריח אנשים לשלם תמורתו . אפשר לדמיין כלכלה שבה לא רק המים או הזרעים מופרטים, הופכים לסחורה ונמכרים בחזרה לאנשים תמורת כסף, אלא גם ידע, שירים ומרחבים ירוקים ; אולי אפילו הורוּת ומגע גופני ; אולי אפילו ה...
אל הספר