"אפרים לְשַׁמָּה תהיה ביום תוכֵחה" (ה, ח־טו)

] 155 ] "אפרים לְשַׁמָּה תהיה ביום תוכֵחה" ( ה, ח-טו ) הרקע ההיסטורי לנבואה זו לא נודע, והניסיונות לבררו אינם יוצאים מגדר השערה . נראה שהנבואה מדברת בפלישה של יהודה לדרומה של ישראל, וסימנך פס' י : "היו שרי יהודה כמסיגי גבול" ( אבל היכן מלך יהודה ? ) , ורשימת היישובים שכיוונה מדרום צפונה . אפרים, שבאותה עת היתה חלשה מיהודה, פנתה לעזרת אשור, אבל ללא הועיל ( ראו פס' יג ) . נראה שאשור לא היתה יכולה להתערב, אם מחמת חולשה זמנית או בהיותה טרודה באזורים אחרים של הממלכה . אלא שאין בידנו נתונים שיעזרונו באיכּון המאורעות ( על ייחוסה לימים שאחרי מלחמת ארם ואפרים על אחז ראו לעיל עמ' 54 – 55 ) . ] ח ] שורה של קריאות הזהרה מלחמתיות . הנביא מונה כאן, מדרום צפונה, יישובים בבנימין, השוכנים על דרך גב ההר, חוץ מבית אל שבנחלת אפרים שהיתה בישראל . הכתוב חותם בבנימין ( על דרך 'פרט וכלל' ) . בימי הושע בנימין כבר מזמן היתה חלק מממלכת יהודה . נראה שהנביא מצטט כאן קריאת אזעקה היסטורית המתאימה למצב שהוא מבקש לתאר . תקעו שופר בגבעה – להתריע על אויב, השוו לדברי יחזקאל על תפקיד הצופה : "ורָאָה את החרב באה על הארץ ות...  אל הספר