107 עכשיו, תשאלו את עצמכם : אם השנה איננה 1933 , המקום אינו גרמניה ואתם לא מתכוונים לקדם איזושהי ״תורת גזע עליון״, למה אתם צריכים ״מודל אידיאלי״ ? למה אפשר לעשות כיסא מתכוונן או ביטוח מותאם לפי סגנון נהיגה, אבל במרבית החברות לא חושבים לעשות תוכנית הכשרת עובדים מותאמת אישית ? האם נוחות הישיבה שלנו חשובה יותר מהדרך שבה אנחנו מטפחים את דור העתיד ? אולי במקום לעודד אנשים להתאים לסטנדרט דמיוני, למה שלא נעודד אותם להביא את התרומה המיוחדת שלהם לעולם ? ואיך אפשר להגיד לסטודנטים, למועמדים ולעובדים ״תהיו הגרסה הכי טובה של עצמכם״ מצד אחד — ולמדוד אותם לפי מבחנים סטנדרטיים, מצד שני ? אם יש מולנו אנשי פלסטלינה, למה להכריח אותם להיות ברגים או לפסול את ערכם כעובדים וכבני אדם ? הייתם רוצים שהילדים שלכם יגדלו להיות מבוגרים שעובדים במשהו שלא ממש מתאים להם ? אז למה אתם כופים את זה על אנשים אחרים ? אגב, איך ההתנהגות שלכם בעולם הגיוס מתכתבת עם אג׳נדת האחריות החברתית שמטיפה להכלה, לשוויון ולשאר הערכים שהארגון שלכם כל כך מתגאה בהם ? האם זו באמת חוכמה לגייס אתיופי, חרדי או דרוזי שאיכשהו הצליחו להשתחל ל- 8200 ...
אל הספר