רש"י

פ י ר ו ש 'מ דרש ח כ מ י ם' ע ל ה תור ה [ 58 ] 214 אפשר לתרץ זאת בסגנונו הקצר של פרשות שבהן רש"י הוא הפרשן הדומיננטי . 215 או במדרשי חז"ל הרבים שבו, רש"י שנבלע בלשונות הפירוש של מדרש חכמים, 216 אך ייתכן שיש כאן גם פן משמעותי יותר שבגללם נזכר פירושו כפירוש של חז"ל, של העדפת דרך הלימוד הספרדית על פני זו האשכנזית, העדפה שעולה גם מחלקים אחרים של החיבור . שמו של רש"י מוזכר שמונה פעמים בלבד בכל החיבור, בחמש 217 תופעה חריגה זו מעידה מהן יש הפניה לפירוש רש"י בלי להביא את הפירוש עצמו . כנראה על מידת הפופולריות והשכיחות של פירוש רש"י המצוי ומוכר לכול, עד שאין צורך לצטט ממנו ודי להזכירו . כמו כן נראה שהזיקה של בעל מדרש חכמים לפירושי רש"י היא יותר תוכנית ופחות לשונית . הוא מפרש פעמים רבות בעקבות רש"י אך אינו מצטט אותו, ופעמים רבות נראה שהוא מזכיר את פירושו על פי הזיכרון ולא מתוך 218 טקסט כתוב . בעל מדרש חכמים שומר על עצמאות פרשנית ואינו חושש לעבד את פירושי רש"י, לשלב אותם בפירושי אחרים ואף לחלוק עליהם לעתים כאשר מהלך הפסוק נראה 219 העיבוד של פירושי רש"י ניכר באופנים שונים . במקרים רבים הוא בעיניו ...  אל הספר
האיגוד העולמי למדעי היהדות

המכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר