חזוניאל טויטו | רימון כשר 392 למטרותיהם כסופרים . הם "גייסו" כתובים מקראיים לצורך שכנוע קהלם, שחלקו מן הסתם היו אמון על התנ"ך, במידה זו או אחרת . אכן לא פעם זיהינו אצלם שימוש בשברי פסוקים, ציטוט חלקי של כתובים או רמזי רמזים לתמונות מקראיות - מתוך הנחת המחברים שקהלם מכיר את הקשרם של הרמזים ובכך ייטיב להבין את מסרי הסופרים . זו טכניקה מתוחכמת למדי, שבכוחה להוכיח כי רק ידיעה אמיתית של גופי המקראות תסייע להבנה מקיפה של היצירות הספרותיות . בחתימת מחקרנו זה אנו מציגים ניתוח של שני סיפורים בשיטת "הקריאה הצמודה", ובו אנו מצביעים, כמיטב יכולתנו, על הנחיצות בשימת לב יתרה לתפקיד שיש לרמזים מקראיים בהבנה העלילתית והרעיונית של הסיפורים . ממחקרנו עולה כי בכמה נושאים קיימת זהות בין השניים, ובנושאים אחרים הם חלוקים, ואף בסוגיות עקרוניות . נציג אפוא את נתוני ההשוואה בשני חלקים : תחילה את השווה ולאחר מכן את השונה . א . במה קרובים שני הסופרים זה לזה בנוסף לנאמר לעיל, על שימוש אינטנסיבי בכתובים מקראיים, קיימות נקודות מפגש נוספות . 1 . גישתם החופשית לכתובים מקראיים . שניהם הוציאו מקראות רבים מהקשרם המקורי ...
אל הספר