137 תשוקת המבט ומתענגים דווקא כשאנו נכשלים ? מה היא הפנטזיה שאנו רוצים לספק על ידי ראיית הזוועה ? בתוך ההיסטוריה של האמנות נוכל לעקוב אחר מהלכים הבודקים את גבולות הייצוג . כל תרבות מנסחת את האמביוולנטיות שלה כלפי מה שאסור וכלפי מה שבלתי אפשרי לראייה, והאמנות מנסה שוב ושוב לציית לחוק אך גם להתחכם לו ולהביט לאחור אל מה שאסור או בלתי אפשרי . כעת אמשיך לכמה דוגמאות על קצה המזלג מהעיסוק בחור הגדול, המסתורי והבלתי אפשרי מכולם - החור הלבן . החור הלבן ( בהרצאה המקורית הרחבתי בשלב זה בדוגמאות של החוויה הדתית בציור הנוצרי ובנשגב הרומנטי . מכיוון שמסורת זו והשפעתה על הפסיכואנליזה כבר הוצגה בפרק "ביון והמסורת הרומנטית", השמטתי חלק זה, ואמשיך כעת בכמה מגלגוליו של החור הלבן במודרניזם ) . כאשר דיברתי על החור הוורוד והחור השחור, על מין ומוות שגם אסורים וגם בלתי אפשריים לראייה, היה מדובר במבט מסוכסך, קונפליקטואלי, הנקרע בין משיכה לבין רתיעה ופחד, בין תשוקת התמלאות לבין מועקת הריק והחסר . כאשר מדובר בחור הלבן, הדגש עובר מן האיסור אל חוסר האפשרות לתת צורה למה שעל פי הגדרה אין לו צורה ואינו ניתן לראייה ול...
אל הספר