258 ירון סנדרוביץ כאמור, הוסרל סבר שכינון הזמן מבוסס על אפשרות תפיסתם של אובייקטים טמפורליים . הוא גרס שממדיו הטמפורליים של המגע החושי הישיר עם אובייקט שנוכח ממש בתפיסה הם של נקודה, וכינה הינתנות זו "חישה ראשונית" ( primal impression ) . אך התממשותה של חישה ראשונית זו כרוכה לדעתו בהכרח בשמירה ( retention ) והטרמה ( protention ) . קולו של אוגוסטינוס מהדהד במבנה הזה . אך האחרון נתן את דעתו רק לאופני המודעות לאובייקטים טמפורליים טרנסצנדנטיים, ולא התייחס למאפייניה המיוחדים של הטמפורליות של זרם החוויות שמתוכן אובייקטים אלה מכוננים . כדי להבהיר את האופי הטמפורלי של ההתנסויות שמכוונות לאובייקטים טרנסצנדנטיים היה נדרש להרחיב ולשנות את המערך המושגי האוגוסטיניאני . כזכור קאנט, וכפי שעוד נראה גם ברנטנו, ייחסו את מקור דימוי הזמן לדמיון היוצר . הוסרל דחה את הטענה שמקור דימוי 182 אך האם עמדתו עומדת בתנאים שדרש מתורה הזמן הוא בדמיון . של התנסות בזמן ? לשאלה זו אתייחס בפרק הבא . כפי שעוד נראה, התשובה לשאלה קשורה בעמידה על טבעו ותפקידו של אותו רובד תשתיתי של חוויית הזמן שהוסרל כינה "סובייקטיביות מוחלטת...
אל הספר