236 ירון סנדרוביץ למה שמאמינים בו . המצב האינטנציונלי מכוון אל האובייקט האינטנציונלי, אך המונח "אובייקט" יכול להטעות כאן . פשרו רחב ממשמעותו של מונח זה בשימוש היומיומי בו . "אובייקט" מצביע לא רק על עצמים כמו בני אדם, עצים, ספרים וכיוצא בזה, אלא גם על ישים מופשטים, מצבי עניינים ואף רגעי או משכי זמן . איזה מין יחס הוא יחס המכוונות לאובייקט ? אחת מתובנותיו החשובות ביותר של הוסרל היא שיחס זה אינו מקרה של יחס ממשי . יחס הוא ממשי, אם קיומו מחייב את קיומם של המתייחסים . היחס החללי "היות מונח על", הוא יחס ממשי . הוא מתקיים רק אם המתייחסים קיימים . היחס הסיבתי אף הוא יחס ממשי . התממשותו מחייבת את קיומם של הסיבה ושל התולדה . אך יחס המכוונות לאובייקט אינו ממשי במובן הזה . אני יכול, למשל, לצפות להתרחשותה של פגישה עם חבר שנקבעה לפני זמן מה . ציפייתי היא מצב נפש התכוונותי . הפגישה היא האובייקט של הציפייה . אם המכוונות לאובייקט בציפייה הייתה מציינת יחס ממשי, הציפייה לפגישה יכולה הייתה להתקיים רק אם הפגישה הייתה מתרחשת . אך ברור שקיומה של הציפייה לפגישה אינו תלוי בקיומה של הפגישה . אפשר ( ועוד איך אפש...
אל הספר