182 ירון סנדרוביץ הסינתזה של הדמיון . אמנם דמיון משחזר ( אמפירי ) עשוי "להעלות מחדש" התנסות עברית, אך כפי שראינו בפרקים הקודמים, הוא לא יכול לחולל את דימוי הזמן . תוכנו של דימוי הזמן עשיר יותר ממה שמקורו הוא בהתנסויות עבריות או הוויות . לכן מקורו של דימוי הזמן, התמונה הטהורה של כל התופעות, חייב להיות בדמיון היוצר . הטענה האחרונה מבטאת את אחד החידושים שגלומים בתורת קאנט, אך היא לא מספיקה כדי להבהיר את אפשרותה של מודעות לאובייקטים טמפורליים . אובייקט טמפורלי מופיע תמיד מתוך רצף הינתנויות חושיות שקשורות זה בזה . הדימוי הטהור של הזמן אינו מספיק כדי להבהיר כיצד ריבוי ההינתנויות החושיות ערוך יחד כדי לאפשר את הופעתו של אובייקט טמפורלי . מהו אפוא טבעו של קישור הריבוי שמאפשר את הופעתו של אובייקט טמפורלי ? לפני שננסה לענות על שאלה זו, ראשית הבה ננסה להבהיר מדוע במסגרת תורת ההכרה של קאנט אפשרות המודעות לאובייקט טמפורלי מהווה תנאי לעצם אפשרות המודעות לזמן . אחת מתובנותיו החשובות ביותר של קאנט היא, כזכור, שאי-אפשר 130 לכן גם אי-אפשר לתפוס בחושים את היחס בין לתפוס זמן ריק . חוויה רגעית מסוימת לבין ר...
אל הספר