528 ישראל גרשוני כמות המקלטים בערי מצרים ( וגם במרכזי כפרים ) לקרוב ל – ,100,000 רובם בקהיר ובאלכסנדריה . מעבר לאליטות המצריות המקומיות הגבוהות והמשניות שרכשו את המקלטים, חלק ניכר מן הרוכשים היו יהודים, איטלקים ויוונים . אבל מכשיר הרדיו הפרטי איננו ממצה את חשיבות הטכנולוגיה החדשה, אף שבמקרים רבים הוא היה יכול לשרת משפחה מורחבת גדולה . בתהליך תרבותי חברתי מהיר הוצבו מקלטי רדיו בספירות הציבוריות : במועדונים חברתיים ותרבותיים, בבתי מסחר, במסעדות, בבתי קפה ובתי תה, במספרות ואף בכיכרות ציבוריות פתוחות . ברבים מהמקומות הללו הרדיו שימש סוכן מכירות מוצלח למקום שמשך אליו צרכנים מאזינים . במקומות הללו היו יכולים להתגודד ציבורים גדולים להקשבה לרדיו, לחדשות ולשיחות בענייני דיומא, לתסכיתים דרמטיים ולמוזיקה פופולרית . אמת, שידורי הרדיו המצריים הוגבלו על ידי ערוץ ממלכתי אחד בשליטת הממשלה המצרית ( תחילה משרד התקשורת והמשרד החדש לעניינים חברתיים ומאוחר יותר משרד הפנים ) ובעת המלחמה בפיקוח הצנזורה . הם היו מוגבלים לשעות מסוימות במהלך היום ולסוג שידורים מסוים . אבל מעיון שיטתי בתוכניות הרדיו, כפי שהתפרסמ...
אל הספר