105 כְּרִיַּת נשים יולדות שהציע בית המשפט הן בחנה לדווין והן ברות דייוויס, משרד הבריאות החליט להסדיר את הנושא בעצמו, על פי שיקול דעתו ובהתאם לאינטרסים שלו, על ניגוד האינטרסים הרבים שעולים בהקשר הנדון, כפי שכבר תואר . בנסיבות אלה אין להתפלא מכך שההנחיות לא ביקשו לשנות דבר, לא בקשר למתן מענק הלידה ולא בקשר לכיסוי הוצאות הלידה, אפילו באשר לקבוצה המצומצמת 34 ביותר של יולדות שנופלות בטווח שלהן . גם אין להתפלא מכך שבמקום להסדיר ביצוע לידות בית, עולה מההנחיות שמטרתן למנוע לידות בית ככל האפשר . במילים אחרות, ראינו לעיל שפעמים רבות, במסגרות שונות, תוארה לידה בית בתור זכות יסוד של אישה הרה, והדבר נכון גם להנחיות עצמן, שבהן כתוב : "לאור העובדה כי מתקיימות לידות בית בישראל לפי בחירה חופשית של האשה, ניתנות בזה הנחיות לביצוע לידות בית", והרי אי אפשר לצמצם זכות יסוד באמצעות הנחיות מנהליות ( בג"ץ זברו ) . בפועל, מקריאת ההנחיות עולה שוב ושוב התחושה שמנסחיה היו ערים מאוד לבעיות המשפטיות שפרסומן עלול לעורר, ומכאן הניסיונות החוזרים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, דהיינו למנוע לידות בית אך "להתחמק" מכללי...
אל הספר