114 שולמית קיציס הגדול", המייצג אידיאה, רעיון או הבטחה . "המקום" בשפת המקורות 14 "המקום" היהודי מייצג אם כן בראשהוא גם כינויו של האל . ובראשונה ישות מטאפיזית ורעיון, ועל כן ישנה בתרבות היהודית רתיעה מראיית המקום כפיזי גרידא . אורלי לובין ( 2013 : 30 - 63 ) תיארה שתי דרכים להתבוננות על המקום : "המבט הגבוה" ו"המבט הנמוך" . ה"מבט גבוה" הוא סיפור מדומיין, הממשמע את המרחב ובוחר מה לראות ומה להדיר . "המבט הנמוך", לעומת זאת, מוגבל לראיית המציאות הקונקרטית בלבד . לובין טענה שקיימים יחסי כוח בין מי שיכול לארגן את המרחב בהתאם לנרטיב ולמשמעות שהוא בוחר לבין מי שכָּפוּת למבט הנמוך, למרחב הממשי בלבד . ה'דומונקולה' : מפה 'גיאוטופית' לבית הרב בית הרב איננו מתקיים רק בהקשר הפיזי – הטופוגרפי . המרחב וחוויית השהייה בו מעוצבים בהשראת תפיסותיו של האב . כך, לאזורים מסוימים בבית ניתנת "הגדלה" ( פיזית או סמלית ) בשל חשיבותם הרעיונית, ואילו אזורים אחרים נדחקים ומצומצמים . בני רבנים רבים תיארו את בית ההורים כבית פשוט וצנוע מאוד . כך מתארת שירה את בית הוריה : הבית [ בית ההורים הנוכחי ] מאוד פשוט . גרים בבית, בו...
אל הספר