מה יש לעשות ? 99 האלימות ( Reflexions sur la violence ) מ‑‑ ,1908 סורל ניסה לפתח מיזוג של מרקסיזם עם פילוסופיית חיים ברגסונית . באמצעות המיזוג הזה הוא הבין את מאבק המעמדות במונחים צבאיים, והגיע למסקנה שאין דבר אלים יותר מ”שביתה כללית”, צורת פעולה שכיום נחשבת לא‑‑אלימה, אך בזמנו הקנתה לו את התואר “פשיסט” . פאנון, פוסט‑‑קולוניאליסט שחור מהחזית הלאומית לשחרור אלג’יר, שרבים קנו את ספרו The Wretched of the Earth ( 1976 ) שעוסק ביתרון האלימות, אמר בין השאר שעדיף להיות רעב מאשר להיות עבד ולאכול לחם . סארטר, ששילב בין מרקסיזם ואקסיסטנציאליזם ודיבר על מחאה אלימה, כתב בהקדמה לספרו של פאנון בפרפרזה על 127 דברי האחרון ש”רק מה שגרם לנזק יכול לרפא אותו” . מן הסתם מרקס לא היה מודע לכך שהוא מקדם אלימות כשהוא כתב על אלימות בלתי‑‑ניתנת לריסון בהקשר של יכולת האדם לברוא את עצמו . כלומר, אם האדם רוצה להיות אמיתי, עם כבוד וזכויות, אז האלימות היא דרך לברוא את עצמו . מרקס, שהיה מטריאליסט, הפך את הגל על ראשו . לפי הגל אנו בוראים את עצמנו באמצעות החשיבה, ולפי מרקס אנו בוראים את עצמנו באמצעות עבודה, כלומר, מטבול...
אל הספר