מעוּות לא יוכל לתקון: על "פרנהיים" לש"י עגנון

מעוּות לא יוכל לתקון : על "פרנהיים" לש"י עגנון | 263 שכּן בקבוצה הראשונה מתפתח המשבר בחיי הנישואין בראש ובראשונה כתוצאה מהפרידה הממושכת, כשהמוטיב המרכזי הוא מוטיב "השיבה המאוחרת", ובקבוצה השנייה מתפתח המשבר בצורה אורגנית מתוך עצם האקט של הנישואין, המוליכים, כביכול, במישרין לגירושין ( כשב"פנים אחרות" מרומז, אמנם, גם תהליך הפוך ; והדבר מובלט בבהירות בפרק 67 של 'אורח נטה ללון' ) ; ואילו בסיפור שלפנינו, שתבניתו, כביכול, התבנית הקלאסית של סיפור "השיבה המאוחרת", דוגמת 'הקולונל שאבר' של בלזק ( קורצווייל 1975 , עמ' 181 ) , שונים הדברים, לאמיתו של דבר, לחלוטין . וזאת משום שמלכתחילה היו הנישואין תלויים על בלימה, שהרי יסודם בטעות היה, בהנחה שקרל נייס מת, ולכן, כדברי היינץ שטיינר, "הרי שכבר מתחילתו לא היה הזיווג זיווג" ( 'עד הנה', מהדורת 1955 , עמ׳ שכז ) . נקודה מרכזית זו בולטת בייחוד לאור המשכו של הסיפור, שנמצא בעיזבונו של עגנון ( ארכיון עגנון 735 : 1 , 736 : 1 ) ושפורסם ב'הארץ' ( "תרבות וספרות" ) ב- 25 בפברואר 1972 על ידי בתו, אמונה ירון . אך ניתן לעמוד עליה בבירור גם על פי נוסחו המוּכּר של הסיפ...  אל הספר