הערות לפרוזודיה של שירת ההשכלה, בשולי תרגום 'מות אדם' לקלופשטוק | 121 1960 , עמ' 263 ) , דהיינו, באותה עת עצמה, בערך, שבּה הגיע לפראג צבי בן-דוד, כפי שמשערת קסטנברג-גלדשטיין ( קלופשטוק תשל"ז, עמ' 36 ) . קרוב לוודאי כי שניהם למדו יחד באותה ישיבה עצמה, ישיבתו של ברוך ייטלש ( קלופשטוק תשל"ז, עמ' 34 ; קלוזנר 1960 , עמ' 263 ) , שניהם התפרנסו מעבודתם כמלמדים אצל עשירי העדה ( קלופשטוק תשל"ז, עמ' 37 - 38 ; קלוזנר 1960 , עמ' 265 ) , ושניהם היו, כפי שניתן לשער, 2 מאנשי "החוג הפראגי", שריכזו סביבם האחים ברוך ויהודה ייטלש . שלמה לויזון היה כנראה המבוגר שבין השניים, ובשנים אלה נתפרסמו ספריו הראשונים 'שיחה בעולם הנשמות' ( פראג, תקע"ט, 1811 ) ו'בית האוסף' ( פראג, תקע"ב, 1812 ) , ואין ספק שצבי בן-דוד, שספרו הראשון 'כנור אבל' התפרסם באותן שנים ( פראג, תקע"ד, 1813 ) , הכיר יפה את לויזון וספריו, כולל 'שיר מספד', שנכתב בשנת תקע"ד לזכרו של ברוך ייטלש, וכמובן את ספרו 'מליצת ישורון', שיצא אמנם כבר בווינה, לאחר שלויזון עבר לעיר זו ( 1815 ) . על רקע זה — אין להתפלא על השימוש הרב שעשה בן-דוד בחומרי לשון מ'שיר ה...
אל הספר