אבנר בן - זקן 88 בדרך הקלה . השינוי בייצוג הורכב משינוי אישי — הרחקת זרים וביסוס המפלגה על גורמים מקומיים, ומשינוי בסמלים התרבותיים — הדגשת הביטויים של הקומוניזם בהיסטוריה הערבית ובמסורת האסלאמית . הפק"פ והמפלגה הקומוניסטית הסורית – לבנונית, הקשורה בה, היו היעד העיקרי לשינויים אלה . כבר מתחילת דרכה היו מנהיגי הפק"פ מודעים לזרות של התנועה בקרב האוכלוסייה הערבית, אותה ניסו לפתור בדרך ארגונית ואידאולוגית מעט מתפתלת . שתי מגמות מתחרות שלטו במפלגה מאז הוכרה, ב – ,1924 כשלוחה רשמית של הקומינטרן בארץ ישראל, ועד 1929 . הראשונה, "היישוביזם", אשר ייחסה ליישוב היהודי בארץ ישראל תפקיד מתקדם בהתפתחות החברתית והכלכלית של הארץ . היא ראתה בטרנספורמציה הכלכלית, שהתרחשה בזכות הישוב, כמועילה להתפתחות הקפיטליסטית של ארץ ישראל אשר תשבור מסגרות כלכליות ישנות, המאופיינות ב"שיטת הייצור האסייתית" 117 על פי מרכס, ותכשיר את התנאים למהפכה קומוניסטית במזרח . המגמה השנייה, "הערביזם", טענה שמפלגה צריכה להיות מורכבת ברובה מערבים אשר חברים בקהילה הגדולה והחשובה שאמורה לשאת את המאבק באימפריאליזם . התחרות בין שתי מגמות ...
אל הספר