218 שלי פריד לפני יולי 1949 עמדה ישראל בפני הצעות מגוונות להחזרת 531 לדוגמה, בסוף מספר גדול של פליטים בהסדר שלום כולל . 532 באותה תקופה פברואר 1949 שמעה ישראל הצעה כזו ממצרים . הציע שרת לממשלה לקלוט 5,000 פליטים מירדן תמורת תיקון הגבול לטובת ישראל בוואדי ערה . עבור ישראל, הסביר שרת, לא תהיה זו הגדלה ניכרת של המיעוט הערבי שבתוכה ; עבור ירדן, שבעיית הפליטים מעיקה עליה, יהיה זה הישג עצום מול מדינות ערב . ״ממשלת עבר הירדן״, אמר, ״ביחוד המלך, מעונינים מאד להראות שהשיגו משהו לרכך את הנוקשות שלנו . ההתנהגות שלנו בשאלת הפליטים מופיעה כלפי העולם הערבי כנוקשות צרת עין . הם מקבלים את עמדתנו זו כעובדה : כנוקשות שאין לשנותה . כל דבר קטן הם יראו כנסיגה מעמדתנו, ומי שיזכה להזיז אותנו - יזכה להערכה רבה״ . שרת, שהקפיד להזכיר לחברי הממשלה שהוא ״אחד הנוקשים״ בשאלת ההחזרה, חשב שהמחיר בתיקון הגבול לטובת ישראל כדאי . השר שטרית תמך בשרת, אך הדגיש שבידי ישראל צריכה להיות הזכות לקבוע מי אינו יכול לחזור, כדי שלא ישלחו לה ״כל אלימנט בלתי רצוי, לנו או להם, [ . . . ] גורמים של 533 מחתרת או גורמים פושעים״ . בסוף מא...
אל הספר