| בונים סיפור 220 שאלה טכנית, אף אם במציאות ידיעותיו בנושא ייוותרו מוגבלות כמעט כשהיו . על הקורא לחוש שהמספר או הדמות אשר מקיימים דיון רהוט בסוגיה מתוחקרת כלשהי ( עיבוד עורות, לדוגמה ) , אכן יודעים מה הם סחים, אך לקורא מוסרים רק את הנחוץ לו עלילתית . ביקור בית בדף הדמות קבענו שהדמ"ר גרה בכתובת מסוימת, ובכך בחרנו בהכרח להשתמש באחת משלוש אפשרויות : א . להסתמך על הבית שבו אנו גרים או שבו גרנו . ב . להסתמך על זיכרונותינו מבית אחד ממכרינו . ג . להסתמך על כוח דמיוננו ולהמציא לדמ"ר בית שלא היה ולא נברא . תחקיר יידרש בכל אחד מהמקרים, ומובן שהאפשרות השלישית תדרוש את התחקיר המאומץ ביותר . נפתח באפשרות הראשונה . מדוע עלינו לתחקר בכלל בית שבו אנו גרים ( או גרנו ) , שאותו אנו מכירים היטב ? ובכן, משום שאנו רגילים להביט בו ( או זוכרים אותו ) כדיירים, ולא ככותבים . אנו חושבים עליו כבית, ולא כתפאורה לדרמה, זוכרים את שידת הלילה שצבעה התכלכל נקלף, ולא רואים את התרומה היצירתית שעשויה להיות לה ( כסימבול סנטימנטלי או כחפץ מועיל בעלילה ) . גדול הוא הפיתוי להשתמש במגורי הכותב ( בהווה או בעבר ) כבית הדמ"ר, אפו...
אל הספר