ה ת ר י ת הס ו צ י א ל י ס ט י ת-ממ לכ ת י ת ל ס י כ ו ל מס קנ ו ת ו עד ת פ ור י 255 ה ע י מ ו ת ב מ מ ש ל ה ב י ן מפ א ״ י ו ב י ן ה פ ר ו ג ר ס י ב י ם ו מ פ ״ ם עם החרפת האיום המצרי הצטרף בן-גוריון לברית שהתגבשה בין ההסתדרות לאשכול . בן-גוריון היה קרוב בעמדותיו להסתדרות, בעיקר בהדגשת ההתנגדות לפתיחת פערי שכר, אבל היה שותף גם לחשש ממשבר פיננסי לנוכח ההוצאות לעלייה וביטחון . הוא התגבר על רתיעתו מהיפוך החלטתה של ממשלת שרת, ואילו ההסתדרות ואשכול הצליחו להתפשר על גידול קטן בשכר הפועלים, כל זאת במטרה לחשל ברית לבלימת האקדמאים והפקידים הבכירים . בישיבת הממשלה ב- 1 בינואר 1956 ניכר רישומה הברור של ברית משולשת רבת עוצמה זו . בן-גוריון פרש לפני חבריו השרים את ראשי הפרקים לנאום שהוא התכונן לשאת לנוכח ההחמרה הביטחונית . הוא טען כי מדינת ישראל עומדת לפני סכנת מלחמה, אם כי ׳אין המלחמה גזרה שאין להימנע ממנה׳ . המלחמה עלולה להיות קשה וחמורה אף מזו של מלחמת העצמאות, עקב החימוש המאסיבי שסיפקה ברית המועצות למצרים, ועקב שיתוף הפעולה והתיאום הצבאי בין מדינות ערב בהנהגת מצרים וגילוייהם המעשיים בפיגועי הפ...
אל הספר