ר ר ק פ 140 בשירות הממשלתי ולא כבשו את דרישות השכר שגברו ואף היו לסכסוכי עבודה פעילים . סוגיות שכרם ותנאי עבודתם של עובדי המדינה בעלי ההכשרה האקדמית, ואף של אלה שלא היו בעלי הכשרה כזאת, המשיכו להעסיק את הממשלה גם אחרי מינוי הוועדה . היא חזרה ונדרשה לעסוק בהן בתשע ישיבות תוך כדי הדיונים, ומאוגוסט עוד בשש ישיבות שיוחדו להמלצותיה . ב- 30 בינואר 1955 נדון בממשלה דיווחו של שר המשפטים פנחס רוזן על קובלנות המשפטנים עובדי המדינה שמנו, כפי שנמסר, יותר ממאה עורכי דין . 27 המשפטנים בשירות המדינה פנו לשר רוזן וביקשו להשוות את שכרם לשכר הרופאים או לחלופין להשוות את שכרם למשכורות השופטים . רוזן לא היה רק השר הממונה עליהם אלא גם מנהיג המפלגה הפרוגרסיבית, ובעלי המקצועות החופשיים היו קהל יעד מובהק של מפלגתו . 28 לפי דיווחו לממשלה, המשפטנים טענו כי סולם השכר שלהם איננו סביר . להדגמת טענתם הם הביאו את העובדה שפרקליט המדינה, פקיד גבוה מאוד בדרגתו, מקבל משכורת פחותה מזו של שופט שלום . נציב שירות המדינה רוזוליו המליץ במכתב שהממשלה תימנע מלדון בבעיה זו במבודד אלא תידרש לה במשולב עם שאלת השכר של כלל העובדים ה...
אל הספר