הדי וני ם ת וו עדת פ ו ר י ות מ מ ש לת ש רת 137 מתואמת להאחדת שיטות השכר במשק הציבורי, וקבעה כי שישים אחוז מהמפרנסים השכירים מועסקים בשירותים הציבוריים ובענפי משק שהם בבעלות גופים ציבוריים, ולכן היא מצפה כי שאר המועסקים יושפעו ממדיניות השכר של המשק הציבורי, ולא להפך . הוועדה ציינה את טענתם של עובדי המקצועות האקדמיים כי מאז הקמת המדינה נשחק בשיעור ניכר הפער בין השלבים הנמוכים בדירוג ובין השלבים העליונים בשכרם הכולל של עובדי המדינה . על פי מסקנותיה, שחיקה זו הייתה בעיקרה תוצאה של שיטת תוספת היוקר ששולמה רק על חלק מהשכר ( על 125 הלירות הראשונות משכר היסוד בתקופת דיוני הוועדה ; לפני דצמבר 1953 – על 80 הלירות הראשונות ) . העובדים בתפקידים האקדמיים נדרשו למאמץ מתמיד המחייב תוספת שעות עבודה מעבר ליום עבודה רגיל בלא לקבל תמורה, ואילו הנמנים עם השלבים באמצע הדירוג קיבלו תשלום עבור שעות עבודה נוספות . עוד צוין כי בעבר קיבלו המנהלים הכלליים של המשרדים תוספת ייצוג בשיעור 25 לירות לחודש ועוזריהם תוספת של 10 – 15 לירות לחודש, אולם תוספת זו בוטלה בשנת ,1951 עקב התקנת דירוג חדש . לפי הוועדה, הרמה הנמו...
אל הספר