ר ר ק פ 124 והתלוננו על שחיקת הפער בין הדרגות הנמוכות לגבוהות, שהייתה פועל יוצא של שיטת תוספת היוקר . הסקר של נציבות המדינה מנה 14 סולמות דירוג, 90 דרגות ו- 100 שיעורים שונים של גמול תפקיד . עוד עלה מהסקר כי החברות הממשלתיות קיבלו על עצמן לכאורה את הדירוג האחיד של עובדי המדינה, המנהלי או המקצועי, אולם בפועל הן שילמו 13 תוספות ייחודיות, כמו תוספות ריתוק ומאמץ, אש״ל ותוספת נסיעות . נציב שירות המדינה, דוד רוזוליו, קבע כי בקרב עובדי המדינה רק עשרה עובדים זכאים לתוספות ייחודיות המגיעות לסכום של 80 – 100 ל״י, רובם ככולם מנכ״לים של משרדי ממשלה . אולם כאשר נבדק מי קיבל את התוספות הגבוהות ביותר נמצא כי הדירוג הגבוה ביותר של מהנדסים הוא דרגה א׳, ואחרי תיקון השכר בינואר 1954 קיבלו רבים מהמהנדסים בדרגה זו שכר זהה לזה של מנכ״ל משרד ממשלתי . דרגה א׳ מהנדסים קיבל למשל מנהל מע״צ ( המחלקה לעבודות ציבוריות ) . אולם חברות ממשלתיות רבות קבעו דירוג א׳ למהנדסים ולמהנדסים הראשיים שלהן, שעה שהיקף האחריות של עבודתם היה כשליש מזה של מנהל מע״צ, ובכך נוצר שיבוש חריף לדעתו של נציב שירות המדינה . בשנת 1949 הייתה כו...
אל הספר