ר ר ק ת 114 להסתדרות שיקראו תיגר על מעמדה כאיגוד המייצג את כלל העובדים במשק הישראלי . נציג הרופאים בדיון, ד״ר הלפמן, טען כי מצבו של הרופא השכיר בתנאי השכר הנוכחיים הוא ׳איום ונורא׳ ואינו מספיק לקיום משפחתו ; 30 גם תנאיו של הרופא הפרטי אינם טובים יותר, מפני שרוב הציבור אינו יכול לאפשר לעצמו לשלם לרופא פרטי . הלפמן טען שההסתדרות הרפואית, ארגון הגג של כלל הרופאים במדינה, איננה מוקד להתססה, לשביתות ולחוסר אחריות ציבורית כדברי ההסתדרות, אלא מרסנת את תביעות הרופאים . הוא תבע שתשולם לרופאים מקדמה בגובה של משכורת אחת רטרואקטיבית מאפריל 1955 . 31 תשלום זה יצביע על נכונות הממשלה לתקן את העוול שנגרם לרופאים . הלפמן הבטיח תמורה פוליטית מיידית לתוספת השכר : התגייסות מלאה של כל נציגי האקדמאים לטובת מפא״י בבחירות לכנסת, אולם נאומו של נפתלי הבהיר לו שדרישותיו לא ייענו והוא תלה זאת במיעוט ההשפעה של הרופאים בקלפי . ׳כל האסון שלנו, שאנחנו במיעוט, לו היו לי שמונים אלף קולות ! ! ׳ . 32 קרא כשהוא מאשים את מפא״י כי מדיניותה נגזרת ממספרם של המצביעים המזרחים . המתיחות בין מפלגת השלטון לאקדמאים ניכרה במיוחד בשא...
אל הספר