פרק שלישי : הפתגם כתופעה ספרותית 133 השאלה הרטורית הנשאלת בפתגם מעלה תהייה : מה הטעם לתת לחמור מי ברכה ? הרי אין לו יכולת להעריך את איכותם . לדברי המידען : 'אומרים זאת כאשר מנסים להסביר משהו ברוּמו של עולם לאדם שאיננו מסוגל להבינו' . 25 כלומר לפתגם פרשנות מטפורית שהחמור מייצג אדם המוגבל ביכולותיו האינטלקטואליות . התכונות הלא - מחמיאות המיוחסות לחמור מצטרפות אף הן לביקורת המופנית כלפי אותו אדם ומעלות נימה של לגלוג וגיחוך כלפיו . הפתגם הבא נמסר מפי י"ס ( טשקנט ) : . Tūqumash diga ( r ) , khar, ( h ) amun khar תרגום : ( גם אם ) האוכף שלו אחר, החמור הוא אותו חמור . 26 ההקשר שנתן המידען לפתגם הוא : 'בפסח, כשהיו קונים לילדים בגדים חדשים, הם היו הולכים לסבתא לשאול איך הם נראים בבגדיהם החדשים . הסבתא, שהייתה עייפה מהתנהגותם הפרועה של נכדיה בימי שגרה, הייתה אומרת פתגם זה כדי לחנכם להיות שקטים ומנומסים תמיד . הבגדים חדשים אבל החמור נשאר 25 השוו : 'חמור נושא ספרים' — ידען הנעדר עמקות וכושר ניתוח ( רוזנטל, מילון, עמ' 364 ) . 26 השוו : рагид шамуқӯт ,рах нумаҳ ,раХ ; תרגום : חמור הוא אותו חמור ( גם...
אל הספר