פרק שני : הפתגם כתופעה ספרותית עממית 105 הבוכריים, צורתו האחידה של הפתגם הנדון יכולה להעיד על חשיבותו ועל מרכזיותו בקרב בני הקהילה : הוא מחזק את הנוהג, שהוזכר קודם לכן, למסור את הבת למשפחת בעלה עם נישואיה . השימוש במטפורה 'רכוש' לתיאור מעמדה ותפקידה של הבת מבהיר את היחס אליה כאל חפץ, סחורה העוברת מיד ליד . התבנית הלוגית של משפט תנאי, האופיינית על פי חזן - רוקם לסוגת הפתגם, 76 נוצרת במקרה זה מן היחס שבין הפתגם לבין המציאות החוץ - פתגמית שאליה הוא מכוון . ההקשר של הפתגם מעלה את התנאי : אם בת תתפקד כרכוש הנמסר לאחרים היא תאפשר את השלמתה של העסקה שנחתמה בין הוריה לבין הורי בעלה . עסקה זו כוללת לא רק היבט כלכלי כי אם גם היבטים חברתיים ומנטליים כבדי משקל . הפרתה תפגע על כן בקודים החברתיים המסורתיים . הנורמות שמייצג פתגם זה סותרות לחלוטין את הנורמות המערביות המודרניות, אשר שואפות לשוויון בין בני אדם ובתוך כך גם בין גברים לנשים . מ"פ ( סמרקנד ) מסר את הפתגם בלי שביטא הסתייגות כלשהי מן המסר העולה ממנו . הוא מסר אותו בנוכחות מידענים ומידעניות נוספים, 77 ואיש מהם לא מתח ביקורת עליו . שאלתי מידעני...
אל הספר