380 משה שמש שקבלתו את הסכמי קהיר ועמאן הייתה צעד טקטי בלבד . עקרונות המדיניות הירדנית החדשה כלפי ארגוני המחבלים היו : ( 1 ) ריבונות המדינה היא מעל לכל שיקול אחר ; 'היא תחול על כל מי שיימצא על אדמת ירדן' ותכובד על ידיו, כולל על ידי ארגוני הפדאיון . ( 2 ) הביטחון, היציבות, החוק והסדר הפנימיים הם הבסיס לכל פעולה מדינית וצבאית . ( 3 ) חוסין והשלטון הירדני הם המייצגים את הפלסטינים בשתי הגדות . 1 תפקידה של 'ההתנגדות' הוא במסגרת זו בלבד . תרגומם האופרטיבי של עקרונות אלה היה כדלקמן : הפעילות הפדאינית חייבת להיות תחת פיקוחו ושליטתו המלאים של המשטר הירדני וכפופה להוראותיו . המשטר יכיר רק ב'פעולה הפדאינית האמיתית' או 'ההגונה' ( שריפה ) . ארגונים 'בעלי קשרים עם ארגונים מדיניים ומפלגתיים' לא יורשו לפעול ( הכוונה הייתה ל'אל-צאעקה', 'חזית השחרור הערבית', 'החזית העממית' ו'החזית הדמוקרטית' ) . המשטר היה מוכן להכיר רק בפת"ח ובצ"פ ( לרבות 'כוחות השחרור העממיים' ) כ'הגונים' . מספר המחבלים שיורשו להימצא בירדן 'לא יעלה על אלף בקירוב' . כוונתו של חוסין הייתה שמספרם ינוע בין 600 לאלף וכי יהיו להם ( בכלל זה הצ...
אל הספר