הכנענים בעקבות ניסיון ההתנקשות בשר התחבורה דוד צבי פנקס ב־1952

יצחק פס 38 1 עוד הרב שנגרם לסביבה, ‘הרושם שנתקבל מן המעשה [ . . . ] היה ניסיון של התנקשות׳ . בטרם החלה החקירה הפנה עורך מעריב עזריאל קרליבך אצבע מאשימה לאחראים לדעתו : ‘בשעה זו מובילים כל העקבות אל הקבוצה הכנענית ומעוררים את החשד שהיא 2 הם מצדם הכחישו מכול וכול קשר למעשה, אך הטעימו זרקה בלילה שעבר את הפצצה׳ . שהוא מוכיח ‘ [ כי ] בניין עתידה של מדינת ישראל עומד קודם כל להכרעה בין כפייה דתית 3 למהפכה חילונית, בין תיאוקרטיה יהודית לבין חיים של אומה עברית׳ . מדוע הוטל החשד על הקבוצה הכנענית וכיצד השפיע ניסיון ההתנקשות על פעולתם, על תדמיתם בציבוריות הישראלית ועל דעתם בסוגיית האלימות הפוליטית ? מה אפשר ללמוד מכך על הדינמיקה ועל דפוסי הפעולה של תנועות שוליים ? שנותיה המעצבות של ישראל דמו לזירת התגוששות שפעלו בה גורמים שונים שניסו להשפיע על המרחב הפוליטי, התרבותי והחברתי ולעצב אותו לפי השקפת עולמם וכמענה לשליטה המפא"יניקית . כמה מהם בחרו לפעול בזירה הפרלמנטרית כמו תנועת החרות, מקצתם בזירה החוץ-פרלמנטרית והתקשורתית כמו הד"ר ישראל אלדד ( שייב ) והביטאון שלו סֻלָּם למחשבת מלכות ישראל ואורי אבנרי ...  אל הספר