בורות אובייקטיבית 121 הדבר שהופך את הסימן הפנימי לחשוב — ומוליך שולל — הוא הופעתו לא כתחושה אלא כאמונה . החוויה הרגשית ( "אני מרגישה שזה מה שנכון" ) מסתווה כביטחון רציונלי בתוקף השיפוט ( "אני יודעת, אף על פי שאני לא יודעת מדוע" ) . אולם ביטחון סובייקטיבי אינו ערובה לדיוק, והרבה ניבויים חדורי ביטחון מתבררים כמוטעים . הן הטיות והן רעש תורמים לשגיאות בניבוי, אבל המקור הפורה ביותר לשגיאות כאלה אינו איכותם המוגבלת של שיפוטי הניבוי אלא המגבלה העקרונית שאנחנו קוראים לה בורוּת אובייקטיבית, ושבה מתמקד פרק זה . בורוּת אובייקטיבית הנה שאלה שאתם יכולים לשאול את עצמכם אם אתם מוצאים את עצמכם חוזרים ומפיקים שיפוטי ניבוי . השאלה יכולה להתייחס לכל משימה — בחירת מניות, למשל, או ניבוי ביצועים של ספורטאים מקצועיים . אבל לשם הפשטות, אנחנו נשתמש בדוגמה ששימשה אותנו בפרק 9 : בחירת מועמדים לעבודה . דמיינו שבמהלך השנים הערכתם מאות מועמדים . עכשיו יש לכם הזדמנות לבדוק את איכות ההחלטות שלכם על ידי השוואת ההערכות המקוריות שלכם עם הערכות אובייקטיביות של ביצועי המועמדים מאז . אם תבחרו באקראי שני אנשים, באיזו תדירות...
אל הספר