491׀ אפרים יאול כלל ראשון : מעורבות בטיפול בהורים . על הילדים להיות בקשר עם ההורים ועם המטפלים . דרגת המעורבות עשויה להשתנות בהתאם למצבם התפקודי של ההורים, אך ככלל הקשר עם הילדים הוא מקור של חיות, שמחה וסיפוק להורים . הדבר נותן מטרה ומשמעות לחייהם ומאריך את ימיהם . רוב הייעוצים הרפואיים שאני נותן הם ביוזמת הילדים, שמזהים התדרדרות בריאותית במצב הוריהם . גם במחלקה קיימת מעורבות רבה של המשפחות, הנובעת מדאגה כנה להורים . לעתים בני המשפחה מזהים ראשונים בעיה שהצוות המטפל עדיין לא זיהה . בני המשפחה הם מקור מידע חשוב להבנת הרקע הרפואי, הנפשי והחברתי ולתכנון המשך הטיפול באופן מיטבי . עם זאת, יש להיזהר ממעורבות יתר בטיפול, שעלולה לגרום לפגיעה בשגרת החיים המשפחתית, החברתית והמקצועית . כלל שני : שמירת האוטונומיה של ההורים . לצד מעורבות הילדים בטיפול, יש לתחום ולהציב גבולות ולהתחשב גם בדעתם של ההורים, ואין לקבל החלטות המנוגדות לדעתם של ההורים . אין לכפות על ההורים החלטות, ויש לשתפם בכל הנוגע לשינוי בדיור ולהכנסת מטפלים ובהחלטות נוספות החשובות לטיפול בהם . חשוב לשים את הדברים על השולחן, לשמוע, להסבי...
אל הספר