עת לחיות׀ 181 עלו שאלות אתיות-רפואיות רבות . האם מטופל מסוגל להעריך את מצבו העדכני ולקבל החלטות נכונות ? מהי מידת כשירותו הרפואית ויכולותיו השכליות לצורך הבנה ושיפוט ? האם במצב שבו מטופל מותש ממחלתו ומתקשה להחליט, נקבל את החלטתו או את עמדת בא כוחו שמחליט בשבילו ? מה לעשות כשמטופל בוחר שלא לטפל, אך אנו יודעים שהיעדר טיפול יפגע בו בעליל, ואילו מתן טיפול ישפר את מצבו באופן משמעותי ? האם ניתן להפר במקרה זה את ערך האוטונומיה ? מקרה מיוחד במהלך שנות עבודתי שבו הפרתי ביודעין את בקשתו ורצונו של מטופל היה כשגבר בן 60 , נשוי ואב לארבעה ילדים, התקבל למחלקה עקב כיב סוכרתי בכף רגלו שהזדהם וסיכן את חייו . ברקע היתה סוכרת עם פגיעה בכל איברי המטרה . שנה קודם לכן הוא שבר את ראש צוואר הירך ולא נותח, ומאז היה מרותק לכיסא גלגלים . בשיחה עם המטופל נאמר לו שיש לקטוע את הרגל מתחת לברך, אך הוא התנגד לכך בכל תוקף והבהיר שזאת לא הפעם הראשונה, אלא השישית שבה רופאים מזהירים אותו שהזיהום עלול להתפשט ולסכן את חייו, ועד היום הוא נשאר בחיים . כצפוי, הזיהום התפשט בדם, ותפקוד הכליות הוחמר . לא ניתן היה לצאת ממעגל הקסמי...
אל הספר